<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן ר"צ</h1>
<h2>דף קו.</h2>
תני ר' אבהו קמיה דר' יוחנן כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר. פיר' מקלקל לגמרי. אמר ליה פוק תני לברא חובל ומבעיר אינה משנה ואם תימצי לומר משנה (בהדי כל המקלקלין פטורין) חובל בצריך לכלבו מבעיר בצריך לאפרו. אבל שאר מקלקלין כי האי גוונא אע"ג דצריך כי האי גוונא פטורין דחובל באפי נפשיה פשיטא דחייב אפי' לר' יהודה דאית ליה מקלקל בחבורה פטור (מדמוקמינן) [מדאמרינן] בעלמא אבות מלאכות ארבעים חסר אחת (לר' יהודה) [כ]דקפרכינן לר' יהודה בצר להו גבי (שוחט) [שובט] ומדקדק וכל שכן לר' שמעון דמחייב במקלקל בחבורה ובאבות מלאכות תנינן השוחט (והחובל) והמבעיר דאיכא לאוקמינהו בצריך לבשר או לצבוע העור ובמבעיר שצריך להתחמם או להאיר דמתקן בגוף הדבר. אבל האי חובל ומבעיר דבהדי מקלקלין אינו מתקן בגוף הדבר. ור' יהודה צריך לאפרו וצריך לכלבו פטור כבשאר מקלקלין דאינן מתקנין בגוף הדבר. דבת כהן ומילה מתקן בגוף הדבר חשיב ליה. ומתני' דקתני סתם כל המקלקלין פטורים ואפי' חובל ומבעיר ר' יהודה. והוה מצי לאוקמיה נמי דברי הכל ובמקלקל לגמרי אבל משום הקורע בחמתו ועל מתו דאינו מקלקל לגמרי מוקי סיפא דכל המקלקלין הכי. והא דאמרי' בפ' קמא דחולין סכין של ע"ז מותר לשחוט מקלקל הוא והיינו גבי הנאה דע"ז דהנאה גמורה (בענן) [בעינן] ושוחט מקלקל הוא אצל וולדות וכמה דברים אבל לגבי שבת מלאכת מחשבת אסרה תורה כיון דמתקן בגופו של דבר שעושה אותו אע"פ (שקילקלו) [שקילקולו] יותר על תיקונו כדאמרי' בפסחים פרק אלו עוברים (לדבר האמור) [לדברי האומר) מקלקל בחבורה פטור השוחט קדשים בחוץ לע"ז (חייבי) [חייב] מאי תיקן תיקן להוציאו מידי אבר מן החי. ואע"פ שקילקולו יותר מתיקונו חייב כיון דתיקן בגופו של דבר דשחיטתו מוציא אותו מידי איסור אבר מן החי לבני נח. ומדליק את הגדיש בפר' המניח את הכד דאמרי' הוא דומיא דשורו ומוקמינן לה בצריך לאפרו אתיא כר' שמעון. וקורע כסותו בחמתו נמי למירמא אימתא בקריעתו (דמי) [רמי] אימתא והוי מתקן בגופו של דבר. והא דאמרי' בכל כתבי קדש חמשה נהרגין בשבת. ואמרי' מני אי ר' יהודה הא (בעינן) [אמר] מלאכה שאינה צריכה לגופה חייבין עליה. ומקלקל בחבורה לא הוי דבהריגתו ניצול והוי תיקון בגופו של דבר כדפרישית לגבי למירמא (אומתא) [אימתא]. אלא לאו (לר') ר' שמעון. דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה ומקלקל אע"ג דחייב לר' שמעון לא עדיף משאר מלאכות שאינן צריכות לגופן ואפי' מתקן. והאי דפרק כלל גדול השוחט דפריש רב משום צובע וההיא הצד חלזון והפוצעו מתקן בגוף הדבר דבההיא שחיטה ופציעה מתעביד תיקון. וההיא דפרק קמא דכתובות מוכחא כדבריי דבועל בשבת מתקן הוא בדבר (אחד) אחר ומקלקל בגופו של דבר דלדם הוא צריך. דהתם בצריך לכלבו הוא קאמר ודהכא פליגי בה ר' יהודה ור' שמעון.
